תכנון טיולים בהוואי, מחקר מדעי במסצ'וסטס ובניית יישומי ווב בהודו – שלוש פעילויות שונות לכאורה, אך מסתבר שאלו בדיוק השימושים בקלוד (Claude) שמיוצגים בצורה הדומיננטית ביותר בכל אחד מהמקומות הללו. אין זה אומר שאלו המשימות הפופולריות ביותר, שכן הנדסת תוכנה עדיין מובילה בפער ניכר כמעט בכל מדינה ואזור בעולם, אך הנתונים מצביעים על ניואנסים מעניינים. למשל, משתמשי קלוד בברזיל מראים התלהבות מיוחדת לשפות, ומשתמשים בקלוד לתרגום וללמידת שפות פי שישה מהממוצע העולמי.

אלו הן רק חלק מהסטטיסטיקות שגילינו בדו"ח ה"מדד הכלכלי של אנתרופיק" (Anthropic Economic Index) השלישי שלנו. הדו"ח האחרון מרחיב את המאמצים לתעד את דפוסי האימוץ המוקדמים של AI, המתחילים לעצב מחדש את עולם העבודה והכלכלה. הוא בוחן כיצד קלוד משמש בצורות שונות בהקשרים הבאים:

  • בתוך ארה"ב: הערכה מפורטת ראשונה של הבדלי השימוש ב-AI בין מדינות ארה"ב, עם קשר למבנה הכלכלי המקומי.
  • בין מדינות שונות: קורלציה חזקה בין השימוש בקלוד להכנסה לנפש, ומגמה של אוטומציה תכופה יותר במדינות עם שימוש נמוך.
  • לאורך זמן: עלייה חדה בשיעור המשימות באוטומציה "ישירה" (directive automation), המעידה על אמון גובר ב-AI.
  • על ידי משתמשים עסקיים: ניתוח ראשוני של אינטראקציות API, המצביע על נטייה גבוהה יותר לאוטומציה בקרב עסקים.

גאוגרפיה: היכן ה-AI פורח?

מבחינה גאוגרפית, ארצות הברית מובילה בפער ניכר בשימוש בקלוד, ואחריה הודו, ברזיל, יפן ודרום קוריאה. בהתחשב בגודל האוכלוסייה, מדד השימוש ב-AI של אנתרופיק (AUI) חושף שמדינות קטנות ומתקדמות טכנולוגית כמו ישראל וסינגפור מובילות באימוץ קלוד ביחס לאוכלוסייתן בגיל העבודה. מצאנו קורלציה חזקה בין התמ"ג לנפש לבין ה-AUI, מה שמרמז כי AI עלול להוביל לפערים כלכליים דומים לאלה שנצפו עם טכנולוגיות כלליות קודמות כמו חשמול.

גם בתוך ארה"ב, הקשר בין התמ"ג לנפש לבין השימוש בקלוד לנפש קיים, אך כאן גורמים נוספים כמו הרכב הכלכלה המקומי משחקים תפקיד משמעותי יותר. כך למשל, במחוז קולומביה (ה-AUI הגבוה ביותר), השימושים המובהקים קשורים לעבודת ידע, בעוד בקליפורניה בולטים משימות קידוד ובניו יורק פיננסים. אפילו בהוואי, עם שימוש נמוך יחסית, השימוש בקלוד קשור הדוק לתעשיית התיירות המקומית, מה שממחיש את ההתאמה בין טכנולוגיה לצרכים אזוריים.

מאז דצמבר 2024, אנו עוקבים אחר דפוסי השימוש בקלוד באמצעות שיטת סיווג השומרת על פרטיות. שימושי מחשב ומתמטיקה עדיין שולטים, אך ראינו צמיחה עקבית בתחומים "עתירי ידע" כמו הוראה וחינוך (עלייה של מעל 40%) ומדעים פיזיים וחברתיים (עלייה של שליש). מנגד, תדירות המשימות העסקיות המסורתיות ירדה, אם כי במונחים מוחלטים מספר השיחות בכל קטגוריה עדיין עלה. ככל שהתמ"ג לנפש עולה, השימוש בקלוד נוטה לעבור ממשימות טכניות לפעילויות מגוונות יותר כמו אמנות ועיצוב או תמיכה משרדית, למרות שפיתוח תוכנה נשאר השימוש הנפוץ ביותר בכל מדינה.

במבט על דפוסי האינטראקציה, אנו מבחינים בין אוטומציה (ה-AI מבצע עבודה באופן ישיר) לבין אוגמנטציה (שיתוף פעולה בין המשתמש ל-AI). גילינו כי שיעור השיחות באוטומציה "ישירה" עלה בחדות מ-27% ל-39%, וכעת אוטומציה נפוצה יותר מאוגמנטציה בסך הכל (49.1% לעומת 47%). עלייה זו מצביעה על כך שה-AI צובר במהירות את אמון המשתמשים והופך לאחראי יותר למשימות מורכבות, כנראה בזכות יכולות המודל המשופרות. עם זאת, באופן מפתיע, במדינות עם שימוש גבוה בקלוד לנפש, השימושים נוטים יותר לאוגמנטציה, בעוד במדינות עם שימוש נמוך מעדיפים אוטומציה – מגמה שעוד נדרש להבין את מלוא משמעותה.

עסקים: ה-API הוא שער לאוטומציה מואצת

ניתוח ראשון מסוגו של אינטראקציות מלקוחות ה-API העסקיים של אנתרופיק, מראה הבדלים משמעותיים לעומת משתמשי Claude.ai. השימוש בקלוד בקרב לקוחות API מרוכז במיוחד במשימות קידוד ואדמיניסטרטיביות (44% מתעבורת ה-API), והוא נוטה לאוטומציה הרבה יותר: 77% משיחות ה-API מציגות דפוסי אוטומציה, לעומת חלוקה כמעט שווה ב-Claude.ai. לכך עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות, שכן אוטומציה של משימות נקשרה בעבר למעברים כלכליים גדולים ורווחי פרודוקטיביות ניכרים. מעניין לציין, כי קטגוריות משימות יקרות יותר ב-API נוטות לראות שימוש תכוף יותר, מה שמרמז כי יכולות המודל הבסיסיות והערך הכלכלי שהן מייצרות חשובים לעסקים יותר מעלות השלמת המשימה.

מסקנות: פני ה-AI משתנים לנגד עינינו

האימוץ של AI נראה בלתי אחיד באופן בולט, והאופן שבו אנו משתמשים ב-AI עדיין נמצא בשלבי התפתחות. אנו מחליטים באופן קולקטיבי כמה אמון אנו נותנים לכלים אלה, וכמה אחריות אנו מעניקים להם.

המדד הכלכלי של אנתרופיק מספק הערכה אמפירית מוקדמת כיצד AI משפיע על משרות ועל הכלכלה. אנו רואים כי אימוץ ה-AI בלתי אחיד: מדינות בעלות הכנסה גבוהה נוטות יותר להשתמש בקלוד, לחפש שיתוף פעולה במקום אוטומציה, ולגוון את השימושים מעבר לקידוד. בתוך ארה"ב, השימוש מושפע מתעשיות מקומיות דומיננטיות, ועסקים מפקידים בידי קלוד יותר סוכנות ואוטונומיה מאשר צרכנים. העלייה המשמעותית באוטומציה ישירה ב-Claude.ai מצביעה על נוחות גוברת עם AI ורצון לאפשר לו לעבוד בשמנו. נמשיך לבחון מגמות אלו לאורך זמן, ככל שמודלי ה-AI ישתפרו.

אם תרצו לחקור את הנתונים בעצמכם, תוכלו לעשות זאת באתר הייעודי של מדד ה-AI הכלכלי של אנתרופיק, המכיל הדמיות אינטראקטיביות. הדו"ח המלא זמין כאן, ואנו מקווים שהוא יסייע לקובעי מדיניות, כלכלנים ואחרים להתכונן טוב יותר להזדמנויות הכלכליות ולסיכונים שה-AI מציע.

נתונים פתוחים לציבור הרחב

בדומה לדו"חות הקודמים שלנו, אנו משחררים מערך נתונים מקיף עבור מהדורה זו, הכולל נתונים גאוגרפיים, דפוסי שימוש ברמת המשימה, פירוט אוטומציה/אוגמנטציה לפי משימה וסקירה כללית של שימוש ב-API. הנתונים זמינים להורדה באתר מדד ה-AI הכלכלי של אנתרופיק.

רוצים לעבוד איתנו?

אם אתם מעוניינים לעבוד באנתרופיק ולסייע בבניית המערכות המניעות מחקר זה, אנו מעודדים אתכם להגיש מועמדות לתפקיד מהנדס/ת מחקר (Research Engineer) שלנו.

הערות שוליים

1. לגבי יוטה, המדורגת שנייה: בחקירה נוספת של הפעילות ביוטה, גילינו שחלק ניכר מהשימוש בה נראה קשור לאינדיקטורים של שימוש לרעה מתואם – מה שבא לידי ביטוי גם בציון האוטומציה ה"ישירה" הגבוה בהרבה של יוטה מהממוצע. עם זאת, ערכנו בדיקות חוסן ומאמינים שפעילות זו אינה מניעה את התוצאות הכלליות.

2. אנו משלימים זאת בסיווג משימות "מלמטה למעלה" שבו קלוד מסווג שיחות על פי הטקסונומיה שלו, על מנת להתמודד עם כל פער בקטגוריות ה-O*NET. הפרטים המלאים של מתודולוגיית הניתוח השומרת על פרטיות שלנו זמינים כאן.

3. נתונים בחלק זה מכסים מיליון תמלילים מאוגוסט 2025, שנדגמו באקראי ממאגר של לקוחות API ישירים המהווים כמחצית משימוש ה-API הישיר שלנו. אנו ממשיכים לנהל נתונים בהתאם למדיניות הפרטיות והשמירה שלנו, והניתוח שלנו עולה בקנה אחד עם התנאים, המדיניות וההסכמים החוזיים שלנו.